פסק-דין בתיק ת"ק 43562-01-11

1.         א.         התובע קנה רכב מהנתבע ולטענת התובע, הוא החליט לרכוש רכב זה מתוך אמונה וחברות עם אחיו המנוח של הנתבע. עוד נטען על ידי התובע, שהנתבע הבטיח לו שבמידה ויתגלו ליקויים ברכב - הוא, הנתבע, יתקן אותם.

                        הרכב נרכש על ידי התובע בסכום של 9,000 ש"ח ובשל הטענות שיש לתובע כנגד הנתבע, תובע הוא בתביעה זו לחייב את הנתבע לשלם לו סך 16,000 ש"ח.

            ב.         אלו הן טענותיו של התובע, שיש בהן - לדעתו - כדי לחייב הנתבע לשלם לו הסכום הנתבע:

                        א)         מאז קניית הרכב, נתגלו ליקויים רבים ובעקבות כך, פנה התובע אל הנתבע לבטל את העסקה ולהשיב לו את כספו או לחלופין, שהנתבע יעמוד בהבטחתו ולתקן את הליקויים ברכב.

                        ב)         התובע לא רק שסרב לדרישת התובע, אלא קילל אותו ואיים עליו ובנוסף לכך, התגלה לתובע שלא ניתן לבצע העברת בעלות ברכב בהיותו משועבד לבנק הפועלים.

2.         הנתבע מבקש לדחות התביעה נגדו ולהצדקת בקשתו, מעלה הנתבע - בין היתר - את  הטענות הבאות:

            א.         עלות הרכב על פי המחירון ליום המכירה היה 15,800 ש"ח והרכב נמכר בסכום של 9,000 ש"ח .

                        מאחר ומחיר העסקה כלל עלות הכנת המכונית למבחן שנתי בעלות 1,600 ש"ח, ביטוח חובה וצד ג' לשנה בעלות 2,450 ש"ח, כך שהסכום הריאלי אותו קיבל הנתבע בעד הרכב הוא סך של 4,950 ש"ח.

            ב.         התובע הכיר את הרכב עוד לפני שנמכר לו, משום שהוא נסע פעמים מספר עם אחיו המנוח של הנתבע לקבלת טיפולים רפואיים והרכב טופל במוסכים מורשים בלבד ודף הטיפולים אף נמסר לתובע בעת המכירה.

            ג.          יום לאחר רכישת הרכב, פנה התובע אל הנתבע וביקש ממנו להשתתף במחצית העלות של החלפת מצבר והנתבע, באופן חד פעמי, נעתר לבקשה זו.

                        הנתבע סבור, שדווקא היענות זאת, הביאה את התובע למסקנה שניתן להוציא כך כספים מהנתבע ולבקש ממנו להשתתף במחצית מכלל התיקונים ברכב.

                        הנתבע סירב לדרישות הכספיות של התובע ורק לאחר שסרב, ביקש התובע חזרה את הסכום ששילם בעד הרכב.

3.         לאחר שבחנתי את חומר הראיות ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני מחליט שדין התביעה להידחות - זאת מן הנימוקים הבאים:

            א.         א)         הנתבע טוען בכתב ההגנה, שבטרם מכירת הרכב, הוא שילם בעד הכנת הרכב למבחן שנתי סך של 1,600 ש"ח וביטוח חובה בסך של 2,450 ש"ח, אך הנתבע לא הוכיח הוצאת סכומים אלה - אם כי אין חולק על כך, שבטרם נמכרה המכונית היא עברה את המבחן השנתי (גם התובע מאשר עובדה זו בעמ' 1 לפ', ש' 24).

                                    עם זאת, עולות מטענות התובע שתי טענות הסותרות זו את זו: מחד גיסא, טוען התובע בכתב התביעה, שנתגלו ליקויים רבים ואז ביקש מהנתבע לבטל העסקה או שיתקן את הליקויים. מאידך גיסא, מעיד התובע בבית המשפט שהוא מבקש מהנתבע עבור התיקונים (ראה בעמ' 1 לפ', ש' 18).

                                    התובע, אשר מציין בכתב התביעה שנתגלו ליקויים, לא הוכיח מה ליקויים היו ברכב ובוודאי שלא הוכיח: "ליקויים רבים" - כפי שציין בכתב התביעה והתובע לא הוכיח, האם בכלל ביצע תיקונים כלשהם לאחר רכישת הרכב ומהם תיקונים אלה.

                                    זאת ועוד, התובע מלין על הנתבע הטוען שהרכב עבר טיפולים וטוען בבית המשפט, שהנתבע לא הראה שמערכת שמן הידראולית כולה נוזלת, מערכת בולמים צריך להחליפה (ראה בעמ' 2 לפ', ש' 28-29).

                                    עם כל הכבוד לתובע, לא הנתבע צריך להוכיח ליקויים ברכב, אלא התובע, שהינו בבחינת המוציא מחברו עליו להוכיח את הליקויים הנטענים ועליו להוכיח שליקויים אלה היו קיימים בעת רכישת הרכב - וזאת יכול היה להוכיח באמצעות חוות דעת כלשהי והיה עליו להוכיח שהוא תיקן הליקויים.

                                    יש לזכור, שהתובע רכש הרכב מבלי לבדוק תחילה את טיבו של הרכב במכון כלשהו - בדיקה שבוודאי יכלה לשפוך אור על מצבו של הרכב ולאחר תוצאות הבדיקה הייתה לו לתובע האפשרות להחליט אם לרכוש הרכב - אם לאו.